שבר בשורש היד

שבר בשורש כף היד

שבר בשורש היד בעצם החישור (רדיוס) המרוחק הוא אחד השברים הנפוצים ביותר.

למעשה זהו השבר הנפוץ ביותר מתחת לגיל 65. אחד ממכל שישה שברים הנראים בחדר מיון הוא שבר בשורש היד.

קיימות, מלבד ילדים (אצלם סוג שבר זה הוא נפוץ ביותר) שתי סיבות/מנגנונים עיקריים לשבר: נפילה ב"אנרגיה" נמוכה, למשל על יד מושטת; וחבלה בעצמה יותר גבוהה – למשל בתאונות, נפילות מגובה, אפניים/אופנועים או ספורט אתגרי. התמונה לעיל מציגה שבר כזה אצל גבר בשנות ה-20.

צילום שבר בשורש היד

למרות ששורש היד מכיל עצמות רבות (עצמות האמה ועצמות כף היד) – הרי שעיקר השברים מתייחסים לעצם האמה – הרדיוס – המרוחק. (תמונת צילום רנטגן)

סימפטומים וסימנים
בחלק מהשברים אין תזוזה בעצמות ולכן יהיה מדובר בכאב באזור שורש היד ותו לא. בשברים עם תזוזה בין חלקי השבר היד תהיה בדפורמציה (עיוות) כפי שניתן לראות בתמונה העליונה.

אבחון
בדרך כלל יהיה צורך במקרה של שבר עם תזוזה לפנות לחדר המיון/מרפאה דחופה. הרופא ישלח לצילום רנטגן באמצעותו ניתן יהיה לאבחן את השבר כפי שניתן לראות בתמונה.

עד ההגעה לחדר מיון ניתן בהחלט לטפל בעזרה ראשונה בקיבוע לסד כלשהו ולו אף מאולתר כגון קרש ותחבושת על מנת להקל על הכאבים בדרך לחדר המיון. במקרים בהם נדרשת הבנה מעמיקה יותר של השבר ישלח הרופא את המטופל לבדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (ct) המאפשרת התעמקות בפרטים קטנים יותר במבנה חלקי השבר ומידת תזוזתם.

טיפול
מטרת הטיפול היא לאפשר תנועה ותפקוד ללא כאבים של היד. הטיפול מוכתב משלושה אלמנטים עיקריים – צרכי המטופל – הגיל, המקצוע, מחלות הרקע ודומיננטיות היד (ימין או שמאל), סוג השבר ויכולת המנתח.

חלק גדול משברי שורש היד ניתנים לטיפול באמצעות קיבוע בגבס ל-6 שבועות. בשברים עם תזוזה ניכרת יש לבצע "החזרה" או "רדוקציה" של השבר למקומו – הרופא מבצע אלחוש מקומי או אזורי של שורש היד ובאמצעות משיכה ומניפולציה מנסה להחזיר את חלקי השבר למקומם. בחלק מן המקרים במידה והמניפולציה מצליחה ניתן להמשיך לטפל בגבס תוך מעקב צמוד (פעם בשבוע) אחר צילומי רנטגן על מנת לאתר קריסה משנית של השבר שעלולה להתרחש לעיתים.

כמו כן בגילאים מבוגרים במיוחד (80 ומעלה) לרוב אין משמעות גדולה לתזוזה משמעותית בשבר מבחינת יכולת התפקוד, גם אם מדובר בעוות ותזוזה גדולים.

בשנים האחרונות, הלכו והתפתחו השיטות לקיבוע ניתוחי של שברי שורש היד. אם בעבר היה צורך באמצעי קיבוע מסורבלים ולא יעילים, הרי שכיום קיימות פלטות (לוחיות קיבוע) פנימיות, קטנות ואנטומיות המאפשרות שחזור מדויק וקיבוע יציב של השבר וניתן, בקלות יחסית, לבצע ניתוחים מוצלחים וטובים לשחזור מבנה העצם וקיבועה היציב.

מספר הניתוחים שבוצעו בעולם ומספר הפרסומים רב מאוד, אולם עדיין קיימת מחלוקת רבה בקשר לצורך בטיפול ניתוחי בשברים אלו. כיום מקובל כי בגיל הצעיר יחסית (מתחת ל-65), באנשים פעילים, ביד דומיננטית כאשר מדובר בתזוזה משמעותית, הכוללת קיצור של היד וזוית (אנגולציה) מוגברת – יש צורך בניתוח. התוויה נוספת היא מעורבות של המשטח הפרקי.

הניתוח מתבצע בדרך בהרדמה כללית דרך חתך באורך של כ-5-6 ס"מ – השבר מוחזר למקומו באמצעות מניפולציות ישירות ובלתי ישירות ומקובע באמצעות פלטה וברגים. בדר"כ השחרור מבית החולים נעשה למחרת כאשר בשבועיים הראשונים היד מושמת בסד או בחבישה עבה וכעבור שבועיים ניתן כבר להפעיל את שורש היד עם הדרכה של מרפא בעיסוק. זמן ההחלמה המלא משתנה מאוד בהתאם למטופלים והוא נע בין 3 חודשים לשנה כאשר ברוב המקרים ניתן להשתמש ביד לעבודות משרדיות ונשיאת משקל קלה לאחר 6 שבועות.

למרות זאת, יש לזכור כי ההתוויות (אינדיקציות) לטיפול ניתוחי אינן חד משמעיות ודורשות הבנה מעמיקה של השבר, צרכי המטופל ויכולות ניתוחיות, על מנת לקבוע עבור כל מקרה לגופו את הצורך בניתוח.

לפניכם צילומי רנטגן של אשה בת 58 ששברה את שורש היד הדומיננטית שלה בנפילה.  בצילום ניתן לראות קיצור וזוית (אנגולציה) לא מתקבלת של השבר (שתי התמונות מימין). האישה נלקחה לחדר הניתוח כשבוע לאחר השבר, שם בוצעה החזרה פתוחה וקיבוע פנימי של השבר באמצעות פלטה וברגים יעודיים מיוחדים לשברים אלו (שתי התמונות משמאל). ניתן לראות שהעצם חזרה למקומה האנטומי, וכשלושה חודשים לאחר הניתוח האשה חזרה לפעילות מלאה כולל ספורט ללא כאבים.

צילום שבר שורש היד


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *