שבר בקרסול

שבר בקרסול

שברי קרסול הם מן הנפוצים שבפגיעות השלד בגיל הבוגר.

"שברתי את הקרסול"

"יש לי סדק בקרסול"

"יש לי שבר בשלושה מקומות בקרסול"

כל אלו פרושם שאחת או יותר מן העצמות המרכיבות את הקרסול נפרדה לכמה חלקים. ככל שיותר עצמות נשברו, כך השבר מורכב יותר. בנוסף עלולות להיווצר במקום הפגיעה, אף פגיעות ברצועות המחברות בין העצמות השונות בקרסול.

מהו הטיפול? השבר יכול להיות "סדק" בעצם אחת, שבו ניתן לטפל באמצעות חבישה בגבס- הליכה; ועלול להגיע אף לריסוק כמה עצמות בן-זמנית, שימנע דריכה על הרגל ל-3 חודשים ויצריך ניתוחים מורכבים כדי לאחות את השברים.

שכיחות – שברי קרסול הם נפוצים יחסית, כך שמידי שנה, מתוך קבוצה של 100,000 איש, כ-184 ישברו קרסוליים. בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה בשכיחות השברים בקרב האוכלוסייה. ניתן לייחס זאת לאורח חיים פעיל יותר, ולהתבגרות האוכלוסייה , אם כי סוג שבר זה שכיח בכל קבוצות הגיל.

מבנה הקרסול

על מנת להבין את השברים השונים שיתכנו בקרסול, עלינו להבין כיצד מורכב הקרסול.
בתמונה שלפנינו מתואר אחד מסוגי שברי הקרסול:

שבר בקרסול

על מנת להבין את השברים השונים שיתכנו בקרסול, עלינו להבין כיצד מורכב הקרסול.

הקרסול הוא האזור שבין השוק לבין כף הרגל, והוא מורכב מכמה עצמות, אותן נפרט, ורצועות המחברות ביניהן.

קצה עצם השוק, שהיא העצם העליונה יותר, הוא משטח מפרקי, המחובר לכף הרגל, שמתחתיה חלקה התחתון של עצם השוק מכוסה ב בסחוס.

בקצהו הצדדי, הפנימי של הקרסול, מצוי הפטישון הפנימי (המדיאלי), ובחלקו האחורי (שלא ניתן לראות בתרשים זה) מצויה בליטת עצם הנקראת פטישון אחורי.

בצידה החיצוני של עצם השוק, מצוייה עצם השוקית ( הנקראת גם "פטישון צדדי"), שהיא העצם ה"קטנה" בשוק. לקצה השוקית תפקיד חשוב בייצוב הקרסול". בין העצמות מצויות רצועות שונות החשובות לייצוב הקרסול ולתפקודו התקין.

כאשר נוצר שבר בקרסול, ייתכן שבר של הפטישון החיצוני, הפנימי, האחורי או שילוב של כמה שברים. כמו כן ייתכנו קרעים ברצועות המייצבות את הקרסול. שבר של שני פטישונים יחד נקרא שבר "בי-מלאולרי" ושבר של שלושה פטישונים נקרא שבר "טרי-מלאולרי".

בנוסף לשבר תתכן גם פריקה. כלומר כף הרגל תצא ממקומה, ולא תהיה מתחת לשוק – מצב זה מעיד על נזק לרצועות וחוסר יציבות של השבר.

כמו כן, קיימים שברים ללא תזוזה, בהם למרות השבר אין שינוי במיקום חלקי העצם השבורים.

מנגנון

רוב שברי הקרסול נגרמים מחבלה סיבובית, כלומר הגוף מסתובב ביחס לכף הרגל. כמו כן נפילות מגובה ותאונות דרכים יכולות לגרום לשברים מורכבים בקרסול. על פי סוג הסיבוב ועוצמת הנפילה/החבלה יקבע את סוג השבר ומורכבותו, שכאמור יכול לנוע משבר של עצם אחת ועד שבר במספר עצמות ובמספר רצועות.

סימפטומים

בדרך כלל יתלונן הנפגע על כאב עז, על חוסר יכולת לדרוך על הרגל, נפיחות וכן עוות הקרסול וכף הרגל, כפי שניתן לראות בתמונה למטה מימין.
את האבחנה הסופית מבצעים באמצעות צילום רנטגן בו ניתן לראות את העצמות השבורות. לעיתים גם נדרשת בדיקת CT כאשר השבר אינו ברור דיו או שיש עירוב של המשטח הפרקי של השוק. בתמונה למטה משמאל ניתן לראות צילום עם שבר/פריקה של הקרסול.

פריקת קרסול

 

טיפול
לאחר קבלת עזרה ראשונה ופינוי לבית החולים מתבצע צילום רנטגן. במידה וקיימת פריקה היא מוחזרת על ידי האורטופד ומבוצע קיבוע ראשוני זמני של השבר באמצעות סד או גבס.
חלק משברי הקרסול, בעיקר אלו המערבים פגיעה רק עצם אחת ללא פגיעה ברצועות ושברים ללא תזוזה, ניתנים לטיפול על ידי קיבוע בגבס למשך כ-6 שבועות.

מתי מנתחים שברי קרסול?
הקרסול הוא מפרק את הנושא את משקל הגוף. איחוי לא נכון של שבר במפרק כזה עלול להוביל לפגיעה תפקודית-כללית, פגיעה בסחוס הפרקי בקרסול עצמו ולבסוף הרס המפרק.
שברים בשתי העצמות (בי-מלאולריים), שבר שלווה בפריקה או שבר שלווה בקרע של רצועות נחשבים כשברים בלתי יציבים, ולכן מקובל כיום לטפל בהם בצורה ניתוחית: המנתח מחזיר את חלקי העצם למקומם בצורה מדויקת ומקבע את העצמות באמצעות ברגים ו/או פלטות מתכתיות באופן יציב. כך ניתן להבטיח שהשבר יתאחה בצורה הטובה ביותר וישמר מבנה הפרק. בתמונה למטה ניתן לראות את צילום הרנטגן של שבר-הפריקה שנראה למעלה לאחר יצוב ניתוחי של עצם השוקית עם פלטה וברגים.

שבר בקרסול

במקרים בהם יש קרע ברצועה שבין שתי העצמות (הקרויה סינדסמוזיס) יש צורך בקיבוע זמני של שתי העצמות אחת לשניה באמצעות ברגים אשר מאפשרים החלמה של הרצועה. ברגים אלו הנקראים ברגים סינדסמוטיים מוצאים לאחר 8-12 שבועות כדי לאפשר תנועה הנורמאלית בין שתי העצמות.

בהקשר זה ראוי לציין כי מחקרים שפורסמו לאחרונה מראים, כי לעיתים קיים קושי בהחזרת שתי העצמות למקומן המדויק. זאת מאחר ששיקוף הרנטגן הקיים בחדר ניתוח באופן שגרתי לא מספק תמונה תלת-ממדית המאפשרת הערכה שלמה של החזרת המפרק בין שתי העצמות למקומו.

בבית החולים הדסה קיים מכשיר שיקוף משוכלל (Iso C-3D) המעניק הדמיה תלת ממדית, בדומה לסורק ממוחשב (CT). כך יכול הרופא המנתח לראות במדויק את מיקום שתי העצמות ביחס אחת לשניה במרחב ולהעניק למנותח תוצאה מדויקת יותר בניתוח. בתמונה למטה ניתן לראות את תמונת הקרסול בשיקוף תוך-ניתוחי תלת מימדי, בה נראית עצם השוקית (מימין) ביחס נכון לעצם השוק לאחר החזרת השבר.

סינדסמוזיס

הניתוח עצמו

לפני הניתוח
עדיף לבצע את הניתוח כמספר ימים (בדרך כלל 4 עד 10) לאחר השבר, על מנת לאפשר לנפיחות לרדת ולרקמות הרכות מסביב לשבר להחלים. בכך מונעים זיהומים וסיבוכים שנובעים ממצ בהרקמות הרכות

הניתוח
יתוח נעשה בהרדמה שיכולה להיות כללית או איזורית. בניתוח, נחשפת העצם השבורה, מבוצע נקיון של איזור השבר מקרישי דם ורקמת חיבור ומבוצעת החזרת חלקי העצם השבורים למקומם. לאחר ההחזרה מבוצע קיבוע העצמות השבורות עם ברגים או פלטות או שילובים ביניהם. הרגל מונחת בסד גבס מרופד היטב.

לאחר הניתוח
כעבור יום-יומיים מוחלף סד הגבס המרופד לגבס קצר (מתחת לברך) או למגף פלסטי על מנת להגן על הרקמות הרכות. בחלק ניכר מן המקרים מתאפשרת דריכה עם הגבס/מגף כבר בשלב הזה, תוך כדי הדרכה פיזיותרפית ושימוש בקביים.

השיקום
מלבד תיקון העצם דרושה תקופת שיקום לשם איחוי השבר. בדרך כל מקובל שהחלמה ראשונית של העצם היא כ-6 שבועות. לאחר מכן מורד הגבס/מגף ומתחילים בפיזיותרפיה להפעלת מפרק הקרסול ושחזור התנועות המקוריות. כמו כן נדרשת בנייה מחודשת של שרירי הרגל המנותחת באמצעות תרגילי חיזוק שרירים, תרגול תבנית הליכה ותרגילי חדר כושר שונים. ב-3 חודשים לאחר הניתוח מתאפשר חיזוק אגרסיבי יותר, הכולל עבודה נגד התנגדות, עבודה בחדר כושר ופעילות גופנית מאומצת יותר.

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *