שברים בעצם הבריח ובכתף

שבר בכתף

הכתף הוא מפרק סבוך, המאפשר תנועה מרובה ביותר של היד בכל המישורים. העצמות המעורבות אינן נושאות משקל בד״כ. עיקר יצוב הכתף הוא באמצעות הרצועות, גידים ושרירים כאשר למבנה הגרמי אין יציבות משל עצמו.

שבר בעצם הבריח (קלוויקולה) הוא נפוץ מאוד ומהווה כחמישה אחוז המשברים הנראים בחדר מיון.

עצם הבריח היא העצם המחברת בין הכתף לבין עצם החזה וקל מאוד להרגיש אותה מתחת לעור מאחר שחלק ממנה נמצא ממש מתחתיו. (ראה חץ בציור לעיל המצביע על עצם בריח שבורה).

מנגנון: שברים בעצם הבריח שכיחים בכל קבוצות הגילאים, במיוחד בילדים וצעירים. שבר עלול לקרות ליילודים במהלך לידה קשה או ממושכת.
המנגנונים השכיחים לשבר בעצם הבריח בגיל המבוגר הן חבלה ישירה או נפילה על יד מושטת. במקרה הראשון מדובר פעמים רבות בתאונה עם אנרגיה גובהה שעלולה לערב גם פגיעה בבית החזה ובצלעות וכאן יש מקום להשגחה ובדיקה יסודית יותר.

במקרה השני מדובר בנפילות פשוטות כגון ממדרגות, אפניים וכו׳ ובד״כ מדובר בחבלה פשוטה יותר שאינה כוללת עצמות ואברים נוספים.
ברוב המקרים השברים נמצאים בשליש האמצעי של העצם. במקרים נדירים יותר עלול השבר להיות בשליש הפנימי (הקרוב לחזה) או בשליש החיצוני (קרוב לכתף).

סימנים וסימפטומים

כאב – בד"כ יהיה כאב באזור השבר וכן בהרמת היד.
נפיחות – באזור השבר מתחת לעור.
עיוות – הכתף תהיה בד"כ מעט שמוטה. כמו כן המרחק בין החזה לקצה הכתף בצד השבור עלול להיות קצר יותר מאשר בצד השני.

עזרה ראשונה ואבחון

מאחר שמתחת לעצם הבריח נמצאים עצבים וכלי דם חשובים יש צורך בבדיקת רופא אשר יוודא שהדופק ביד תקין ופעולת העצבים שמורה.
בנוסף יבוצע צילום רנטגן אשר ידגים את מיקום השבר, ואת מידת תזוזת החלקים. בתמונה למטה ניתן לראות שבר בעצם הבריח עם תזוזה מלאה.

טיפול

ברובם המכריע של המקרים (למעלה מ-90 אחוז) השבר יחלים תוך 3-6 שבועות בהתאם לגיל כאשר ילדים יחלימו מהר יותר.
למעשה בשל מיקום העצם (במרכז הגוף בין החזה לכתף) אין אמצעי קיבוע/חבישה שיכול להבטיח יציבות של חלקי השבר והחזרתם למקומם הטבעי ולכן די במתלה פשוט על מנת לאפשר מנוחה ליד.
מנוחה, משככי כאבים בד"כ יעילים והכאב הראשוני הולך ומשתפר במהלך הימים הראשונים לאחר הפציעה.

ריפוי השבר

שבר באמצע העצם: בשבר שכיח זה היה מקובל לחשוב ,עד לא מזמן, כי ההחלמה ואיחוי העצם בחולה המבוגר (מעל 18) יהיו מצויינים ללא צורך בהתערבות ניתוחית. בעבר הלא רחוק היה מקובל כי אין שום צורך בטיפול ניתוחי בשברים אלו. למרות זאת בשנים האחרונות קיימת מגמה הולכת וגוברת לטיפול ניתוחי בשברים אלו. מסתבר כי למרות שמרבית השברים מחלימים בצורה טובה גם ללא ניתוח, הרי שנוצר קיצור בעצם ושינוי בזרוע המנוף בין הזרוע לגוף. הדבר אינו מהווה בעיה בגיל מבוגר וברמת פעילות נמוכה, אולם באדם הצעיר והפעיל, תוצאות הטיפול השמרני מסתברות כנחותות בהשוואה לטיפול הניתוחי. כמו כן בשנים האחרונות קיימות פלטות מיוחדות המותאמות למבנה העצם ומקלות על המנתח ועל המטופל והופכות את הפרוצדורה לפשוטה יחסית.

למרות שבשני המקרים השבר מתאחה – הראיות המחקריות מראות כי הטיפול בשחזור האורך והמנח הנכון של העצם בניתוח נותן תוצאה תפקודית טובה יותר. כמובן שיש לזכור כי למרות אחוזי ההצלחה הגובהה גם לטיפול הניתוחי יתכנו סיבוכים שהשכיחים מבניהם היא ירידה בתחושה באיזור הניתוח (עקב פגיעה בעצבים תחושתיים העוברים באיזור ) – תופעה שחולפת בד"כ מאליה, וכן לעיתים אי נוחות כתוצאה מהמתכות שמשמות לקיבוע השבר.בכל מקרה מומלצת התייעצות עם מומחה לטראומה אורטופדית בהתאם לסוג השבר. בד"כ החלטה זו מתקבלת על ידי הרופא והמטופל לאחר הבנת צרכי המטופל, גילו, רמת הפעילות שלו לאור הסיכונים והסיכויים של הצלחת הטיפול הניתוחי .

ניתן לראות למטה שבר עם תזוזה מלאה וקיצור (חפיפה) של חלקי השבר. באדם צעיר ופעיל הטיפול המומלץ לשבר מעין זה הוא ניתוח להחזרה וקיבוע של השבר.

שבר בעצם הבריח

שבר בעצם הבריח באישה צעירה לאחר תאונת אופנוע – ניתן לראות את הריסוק והתזוזה הרבה בשבר

שבר בעצם הבריח

מצב לאחר החזרה פתוחה וקיבוע פנימי באמצעות פלטה וברגים של השבר. ניתן לראות שחזור אנטומי של השבר. המטופלת חזרה לפעילות מלאה כולל ספורט

 

שבר בקצה הצדדי של העצם

בחלק משברים אלה – שהם יותר נדירים, קיימת פגיעה גם ברצועות הקושרות את עצם הבריח למקומה ואז קיימת תזוזה גדולה באיזור השבר.

במקרים כאלה יש צורך בקיבוע ניתוחי של השבר למנוע סיבוכים כגון אי חיבור או פגיעה בעור. יש לפנות לאורטופד מומחה בטראומה על מנת לטפל בשברים אלו.

טיפול ניתוחי

כאמור, הקהילה האורטופדית מאמינה ששברים רבים באמצע עצם הבריח ובקצה הצדדי דורשים קיבוע ניתוחי.

לרוב הניתוח מתבצע בהרדמה כללית. מבוצע חתך באיזור העצם, והרופא המנתח מחזיר את חלקי העצם השבורים למקומם המקורי ומקבע אותם באמצעות שתל מתכתי (פלטה וברגים)

ההחלמה בד"כ מצריכה קיבוע עם מתלה לשבועיים שלושה ולאחר מכן ניתן להתחיל בתנועות כתף זהירות. ניתן להתחיל בתרגילי חיזוק כשישה שבועות לאחר הניתוח ולחזור לספורט כשלושה חודשים לאחר הניתוח.

בחלק מהמקרים (בעיקר שברים בחלק הצדדי) יש צורך בהוצאת המתכות, ובאנשים רזים יתכן גירוי וכאב כתוצאה מהשתלים המתכתיים ותדרש הוצאתם בניתוח נוסף.

הסיכונים בניתוח – למרות שהסיכונים בניתוח הינם קטנים ביותר הם כוללים סיבוכים שכוללים זיהום, פגיעה בעצבים וכלי דם וכשלון של הטיפול הניתוחי. יש לדון עם הרופא המנתח על הסיכונים והסיכויים להצלחת הניתוח.

שברים בעצם הזרוע המקורבת (הומרוס פרוקסימאלי)

בתמונה שלמטה ניתן לראות באופן סכמטי שבר בזרוע המקורבת. שברים אלה נגרמים לרוב בגיל המבוגר כתוצאה מנפילות פשוטות.

שבר בעצם הזרוע

 

 

 

 

ברוב המקרים (כ80%) ניתן להסתפק בקיבוע במתלה ל-3 שבועות והשבר יחלים מעצמו, תוך שיקום אינטנסיבי באמצעות פזיורתרפיה. היום מאמינים כי על השיקום להתחיל מוקדם ולהיות אגרסיבי על מנת להשיג את התנועה בכתף שהיא היעד החשוב ואף, לצערנו, הקשה ביותר להשגה.

מיעוט השברים הם בעלי תזוזה משמעותית – כלומר אין מגע מלא בין חלקי השבר או לחילופן יש זווית בלתי מתקבלת.

במקרים כאלה יש צורך בטיפול ניתוחי על מנת להבטיח את האיחוי הטוב של השבר בעמדה מתקבלת שתשמר את פעילות הכתף.

בשנים האחרונות חלה התפתחות דרמטית ביכולתנו להחזיר ולקבע עצם בעייתית זו שמאופיינת בצפיפות עצם נמוכה (אוסטיופורוזיס), באספקת דם בעייתית, ואנטומיה מורכבת.

באמצעות גישות ניתוחיות חדישות ואמצעי קיבוע טובים ניתן כיום לבצע שחזור של העצם ברוב המקרים ולאפשר חזרה מוקדמת יחסית לפעילות מלאה.

יש להתייעץ עם מומחים לשברים (טראומה אורטופדית) לגבי אפשרויות הקיבוע והשיקום שלאחר מכן.

בתמונה שמתחת ניתן לראות מצב לאחר החזרה פתוחה וקיבוע פנימי של שבר בזרוע המקורבת באמצעות פלטה וברגים ננעלים מהדור החדש.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *